Vaera · Aliyah 2 — Open Pardes

ו׳:י"ד אֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבֹתָ֑ם בְּנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֗ל חֲנ֤וֹךְ וּפַלּוּא֙ חֶצְר֣וֹן וְכַרְמִ֔י אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת רְאוּבֵֽן׃

6:14 The following are the heads of their respective clans. The sons of Reuben, Israel’s first-born: EnochcOr “Hanoch”; cf. on Gen. 46.9. and Pallu, Hezron and Carmi; those are the families of Reuben.

6:14 These are the heads of their fathers’houses: the sons of Reuben the first-born of Israel: Hanoch, and Pallu, Hezron, and Carmi. These are the families of Reuben.

ו׳:י"ד אִלֵּין רֵישֵׁי בֵית אֲבָהָתְהוֹן בְּנֵי רְאוּבֵן בּוּכְרָא דְיִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי אִלֵּין זַרְעֲיַת רְאוּבֵן:

אלה ראשי בית אבתם. מִתּוֹךְ שֶׁהֻזְקַק לְיַחֵס שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי עַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בִּשְׁבִיל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, הִתְחִיל לְיַחֲסָם דֶּרֶךְ תּוֹלְדוֹתָם מֵרְאוּבֵן. וּבְפְסִיקְתָּא רַבָּתִי רָאִיתִי, לְפִי שֶׁקִּנְטְרָם יַעֲקֹב אָבִינוּ לִשְׁלוֹשָׁה שְׁבָטִים הַלָּלוּ בִּשְׁעַת מוֹתוֹ, חָזַר הַכָּתוּב וְיִחֲסָם כָּאן לְבַדָּם, לוֹמַר שֶׁחֲשׁוּבִים הֵם:

ו׳:י"ד אור החיים

1אֵלֶּה רָאשֵׁי וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֶעֱלָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד מֹשֶׁה, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסָמוּךְ שֶׁהִמְלִיכָם עַל יִשְׂרָאֵל, יִחֵס אוֹתָם הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי אֵין מַעֲמִידִין עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַמְיֻחָס עַד יַעֲקֹב, וְלָזֶה לֹא יִחֵס אוֹתָם הַכָּתוּב קוֹדֶם אֶלָּא אַחַר מַאֲמַר מֹשֶׁה ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וּתְשׁוּבַת ה׳ אֵלָיו וַיְצַוֵּם, שֶׁהִמְלִיךְ אוֹתָם, וְנָכוֹן.

אלה ראשי בית אבותם, These are the heads of the various families, etc. The reason the family background of Moses is listed here is in accordance with the principle that only people whose genealogy can be traced back directly to Jacob are fit to be appointed as kings over Israel. This is the reason the Torah did not state the יחוס of Moses and Aaron until they had been given Royal authority. This is all still part of the answer of G'd to Moses' comment that the Israelites did not and would not listen to him.

ו׳:ט"ו וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֨ל וְיָמִ֤ין וְאֹ֙הַד֙ וְיָכִ֣ין וְצֹ֔חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִ֑ית אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת שִׁמְעֽוֹן׃

6:15 The sons of Simeon: Jemuel, Jamin, Ohad, Jachin, Zohar, and SauldOr “Shaul”; cf. on Gen. 46.10. the son of a Canaanite woman; those are the families of Simeon.

6:15 And the sons of Simeon: Jemuel, and Jamin, and Ohad, and Jachin, and Zohar, and Shaul the son of a Canaanitish woman. These are the families of Simeon.

ו׳:ט"ו וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בַּר כְּנַעֲנֵיתָא אִלֵּין זַרְעֲיַת שִׁמְעוֹן:

ו׳:ט"ז וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֤וֹת בְּנֵֽי־לֵוִי֙ לְתֹ֣לְדֹתָ֔ם גֵּרְשׁ֕וֹן וּקְהָ֖ת וּמְרָרִ֑י וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י לֵוִ֔י שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

6:16 These are the names of Levi’s sons by their lineage: Gershon, Kohath, and Merari; and the span of Levi’s life was 137 years.

6:16 And these are the names of the sons of Levi according to their generations: Gershon and Kohath, and Merari. And the years of the life of Levi were a hundred thirty and seven years.

ו׳:ט"ז וְאִלֵּין שְׁמָהַת בְּנֵי לֵוִי לְתוּלְדָתְהוֹן גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי מְאָה וּתְלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין:

ושני חיי לוי וגו'. לָמָּה נִמְנוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל לֵוִי? לְהוֹדִיעַ כַּמָּה יְמֵי הַשִּׁעְבּוּד; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים קַיָּם לֹא הָיָה שִׁעְבּוּד (שמות רבה א'), שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו" (שמות א), וְאַחַר כָּךְ "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ", וְלֵוִי הֶאֱרִיךְ יָמִים עַל כֻּלָּם:

ו׳:י"ז בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֛וֹן לִבְנִ֥י וְשִׁמְעִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

6:17 The sons of Gershon: Libni and Shimei, by their families.

6:17 The sons of Gershon: Libni and Shimei, according to their families.

ו׳:י"ז בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְזַרְעֲיָתְהוֹן:

ו׳:י"ח וּבְנֵ֣י קְהָ֔ת עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵ֑ל וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י קְהָ֔ת שָׁלֹ֧שׁ וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

6:18 The sons of Kohath: Amram, Izhar, Hebron, and Uzziel; and the span of Kohath’s life was 133 years.

6:18 And the sons of Kohath: Amram, and Izhar, and Hebron, and Uzziel. And the years of the life of Kohath were a hundred thirty and three years.

ו׳:י"ח וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת מְאָה וּתְלָתִין וּתְלַת שְׁנִין:

ושני חיי קהת, ושני חיי עמרם וגו'. מֵחֶשְׁבּוֹן זֶה אָנוּ לְמֵדִים עַל מוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית ט״ו:י״ג), שֶׁלֹּא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם לְבַדָּהּ הָיוּ, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק; שֶׁהֲרֵי קְהָת מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם הָיָה, חֲשֹׁב כָּל שְׁנוֹתָיו וּשְׁנוֹת עַמְרָם וּשְׁמוֹנִים שֶׁל מֹשֶׁה, לֹא תִמְצָאֵם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְהַרְבֵּה שָׁנִים נִבְלָעִים לַבָּנִים בִּשְׁנֵי הָאָבוֹת:

ו׳:י"ט וּבְנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְתֹלְדֹתָֽם׃

6:19 The sons of Merari: Mahli and Mushi. These are the families of the Levites by their lineage.

6:19 And the sons of Merari: Mahli and Mushi. These are the families of the Levites according to their generations.

ו׳:י"ט וּבְנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי אִלֵּין זַרְעֲיַת לֵוִי לְתוּלְדָתְהוֹן:

ו׳:כ׳ וַיִּקַּ֨ח עַמְרָ֜ם אֶת־יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶֽת־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־מֹשֶׁ֑ה וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י עַמְרָ֔ם שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

6:20 Amram took to wife his father’s sister Jochebed, and she bore him Aaron and Moses; and the span of Amram’s life was 137 years.

6:20 And Amram took him Jochebed his father’s sister to wife; and she bore him Aaron and Moses. And the years of the life of Amram were a hundred and thirty and seven years.

ו׳:כ׳ וּנְסִיב עַמְרָם יָת יוֹכֶבֶד אֲחַת אֲבוּהִי לֵיהּ לְאִנְתּוּ וִילִידַת לֵיהּ יָת אַהֲרֹן וְיָת משֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם מְאָה וּתְלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין:

יוכבד דודתו. אַחַת אֲבוּהִי, בַּת לֵוִי אֲחוֹת קְהָת:

ו׳:כ"א וּבְנֵ֖י יִצְהָ֑ר קֹ֥רַח וָנֶ֖פֶג וְזִכְרִֽי׃

6:21 The sons of Izhar: Korah, Nepheg, and Zichri.

6:21 And the sons of Izhar: Korah, and Nepheg, and Zichri.

ו׳:כ"א וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי:

ו׳:כ"ב וּבְנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל מִֽישָׁאֵ֥ל וְאֶלְצָפָ֖ן וְסִתְרִֽי׃

6:22 The sons of Uzziel: Mishael, Elzaphan, and Sithri.

6:22 And the sons of Uzziel: Mishael, and Elzaphan, and Sithri.

ו׳:כ"ב וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי:

ו׳:כ"ג וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן אֶת־אֱלִישֶׁ֧בַע בַּת־עַמִּינָדָ֛ב אֲח֥וֹת נַחְשׁ֖וֹן ל֣וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־נָדָב֙ וְאֶת־אֲבִיה֔וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִֽיתָמָֽר׃

6:23 Aaron took to wife Elisheba, daughter of Amminadab and sister of Nahshon, and she bore him Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar.

6:23 And Aaron took him Elisheba, the daughter of Amminadab, the sister of Nahshon, to wife; and she bore him Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar.

ו׳:כ"ג וּנְסִיב אַהֲרֹן יָת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחָתֵיהּ דְּנַחְשׁוֹן לֵיהּ לְאִנְתּוּ וִילִידַת לֵיהּ יָת נָדָב וְיָת אֲבִיהוּא יָת אֶלְעָזָר וְיָת אִיתָמָר:

אחות נחשון. מִכָּאן לָמְדוּ, הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ לִבְדֹק בְאַחֶיהָ (בבא בתרא ק"י):

ו׳:כ"ד וּבְנֵ֣י קֹ֔רַח אַסִּ֥יר וְאֶלְקָנָ֖ה וַאֲבִיאָסָ֑ף אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקָּרְחִֽי׃

6:24 The sons of Korah: Assir, Elkanah, and Abiasaph. Those are the families of the Korahites.

6:24 And the sons of Korah: Assir, and Elkanah, and Abiasaph; these are the families of the Korahites.

ו׳:כ"ד וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אִלֵּין זַרְעֲיַת קֹרַח:

ו׳:כ"ה וְאֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן לָקַֽח־ל֨וֹ מִבְּנ֤וֹת פּֽוּטִיאֵל֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־פִּֽינְחָ֑ס אֵ֗לֶּה רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

6:25 And Aaron’s son Eleazar took to wife one of Putiel’s daughters, and she bore him Phinehas. Those are the heads of the fathers’ houses of the Levites by their families.

6:25 And Eleazar Aaron’s son took him one of the daughters of Putiel to wife; and she bore him Phinehas. These are the heads of the fathers’houses of the Levites according to their families.

ו׳:כ"ה וְאֶלְעָזָר בַּר אַהֲרֹן נְסִיב לֵיהּ מִבְּנַת פּוּטִיאֵל לֵיהּ לְאִנְתּוּ וִילִידַת לֵיהּ יָת פִּינְחָס אִלֵּין רֵישֵׁי אֲבָהַת לֵיוָאֵי לְזַרְעֲיָתְהוֹן:

מבנות פוטיאל. מִזֶּרַע יִתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲ"זָ, וּמִזֶּרַע יוֹסֵף שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ (סוטה מ"ג):

ו׳:כ"ו ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃

6:26 It is the same Aaron and Moses to whom the LORD said, “Bring forth the Israelites from the land of Egypt, troop by troop.”

6:26 These are that Aaron and Moses, to whom the LORD said: ‘Bring out the children of Israel from the land of Egypt according to their hosts.’

ו׳:כ"ו הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה דִּי אֲמַר יְיָ לְהוֹן אַפִּיקוּ יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַל חֵילֵיהוֹן:

הוא אהרן ומשה. אֵלּוּ שֶׁהֻזְכְּרוּ לְמַעְלָה, שֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד לְעַמְרָם. הוא אהרן ומשה. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּקְדִּים אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּקְדִּים מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, לוֹמַר לְךָ שֶׁשְּׁקוּלִין כְּאֶחָד:

על צבאתם. בְּצִבְאוֹתָם, כָּל צְבָאָם לְשִׁבְטֵיהֶם; יֵשׁ עַל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִמְקוֹם אוֹת אַחַת, "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כ"ז), כְּמוֹ בְּחַרְבְּךָ, "עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם" (יחזקאל ל"ג) – בְּחַרְבְּכֶם:

ו׳:כ"ו אור החיים

1הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, הַמְיוּחָסִים בַּפָּרָשָׁה, הֵם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם יְכוֹלֶת לְהוֹצִיא, שֶׁהֵם מַלְכֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּפָּסוּק ״וַיְצַוֵּם״, לָזֶה אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכָל הַמְמָאֵן יַכּוּהוּ בְּשֵׁבֶט מוּסָר אֲשֶׁר הֵכִין ה׳ לְגֵו כְּסִילִים.

הוא אהרון ומשה, they are the same Aaron and Moses, etc. The ones whose genealogy has been traced in our paragraph are the ones whom G'd gave the authority to orchestrate the Exodus, etc.

ו׳:כ"ז הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃

6:27 It was they who spoke to Pharaoh king of Egypt to free the Israelites from the Egyptians; these are the same Moses and Aaron.

6:27 These are they that spoke to Pharaoh king of Egypt, to bring out the children of Israel from Egypt. These are that Moses and Aaron.

ו׳:כ"ז אִנּוּן דְּמַלְּלִין עִם פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְאַפָּקָא יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן:

הם המדברים וגו'. הֵם שֶׁנִּצְטַוּוּ, הֵם שֶׁקִּיְּמוּ:

הוא משה ואהרן. הֵם בִּשְׁלִיחוּתָם וּבְצִדְקָתָם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף (מגילה י"א):

ו׳:כ"ז אור החיים

1וְאָמְרוֹ הֵם הַמְדַבְּרִים, פֵּרוּשׁ, כְּמֶלֶךְ הַגּוֹזֵר עַל עַבְדּוֹ בִּדְבַר שְׂפָתַיִם לַעֲשׂוֹת דָּבָר. עוֹד יְכַוֵּין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֲגַם שֶׁתִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שֶׁיְדַבֵּר מֹשֶׁה, תֵּדַע כִּי גַּם אַהֲרֹן דִּבֵּר, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּפָסוּק ״וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה׳״ (שמות ו:כח).

הם המדברים אל פרעה מלך מצרים, they were the ones who talked tough to Pharaoh the king of Egypt. They spoke to him as does a king who issues decrees. The Torah also wanted to remind us that though G'd had instructed Moses to speak, Aaron spoke also, as I shall explain in greater detail on verse 28.

2הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. פֵּרוּשׁ, שֶׁשְּׁקוּלִים הֵם, וְלָזֶה פַּעַם יַקְדִּים מֹשֶׁה וּפַעַם יַקְדִּים אַהֲרֹן, וּמֵעַתָּה יָכוֹל לוֹמַר עַל שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן יָחִיד ״הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״. וְאוּלַי כִּי טַעַם שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ לְשׁוֹן רַבִּים ״הֵם הַמְדַבְּרִים״ לְצַד שֶׁבַּדִּבּוּר יִשְׁתַּנּוּ.

הוא משה ואהרון, they are the same Moses and Aaron, etc. The Torah wants to convey that Moses and Aaron enjoyed equal status; this is why sometimes Aaron is mentioned first whereas other times Moses is mentioned first. The Torah makes this point doubly clear by referring to both of them in the singular i.e. הוא, as opposed to הם. The Torah uses the plural also i.e. הם המדברים. This is because Moses and Aaron did not speak simultaneously but they alternated when speaking to Pharaoh.

ו׳:כ"ח וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (פ)

6:28 For when the LORD spoke to Moses in the land of Egypt

6:28 And it came to pass on the day when the LORD spoke unto Moses in the land of Egypt,

ו׳:כ"ח וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

ויהי ביום דבר וגו'. מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּאַחֲרָיו:

ו׳:כ"ח אור החיים

1וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה כִּי שָׁוֶה אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה בְּכָל פְּרָטֵי דָּבָר זֶה, הָיָה לְצַד כִּי בְּיוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. פֵּרוּשׁ, לִשְׁלוֹל דִּבּוּר רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (שמות ד:יד) ״הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ״ וְגוֹ׳, כִּי שָׁם עֲדַיִן לֹא הִשְׁוָה הַכָּתוּב אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה זוֹ, עַד שֶׁדִּבֶּר ה׳ עִם מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּיוֹם דִּבֶּר וְגוֹ׳ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

ויהי ביום דבר ה׳ אל משה, It was on the day that G'd spoke to Moses. The Torah here wants to correct any mistaken impression that the equality of Moses and Aaron had already existed on the day G'd told Moses while still in Midian (Exodus 4,14) that his brother Aaron was on the way to met him. This is why the Torah adds here: "On the day G'd spoke to Moses in the land of Egypt," as if to say: "on that day Moses and Aaron were of equal stature."

2וְחָזַר הַכָּתוּב לוֹמַר אוֹפֶן הַדִּבּוּר שֶׁדִּבֵּר ה׳ עִם מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר אֲנִי ה׳ דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ ״לֵאמֹר״ שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לוֹ ״אֲנִי ה׳״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁתִּסְמוֹךְ עַל דְּבָרַי וְתֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי וּתְדַבֵּר אַתָּה בְּעַצְמְךָ אֶל פַּרְעֹה כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳. וְתִמְצָא שֶׁדִּבּוּר זֶה שֶׁל ״אֲנִי ה׳״ הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, דִּכְתִיב (שמות ו:ב) ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״ – זֶה הָיָה בְּמִצְרַיִם, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ הוּא וִידַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, לֹא אַהֲרֹן. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר שִׁתֵּף ה׳ עִמּוֹ אַהֲרֹן, הִנֵּה בֵּאַרְתִּי הֵיטֵב שָׁם בִּמְקוֹמוֹ שֶׁאַהֲרֹן יְדַבֵּר אֶל הָעָם, אֲבָל לְפַרְעֹה עֲדַיִן ה׳ חָפֵץ שֶׁיְּדַבֵּר מֹשֶׁה, וְרִצָּה אוֹתוֹ בְּאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ וְלֹא תָחוּשׁ לְשׁוּם דָּבָר. וְלֹא רָצָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְחָזַר וְטָעַן הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַּרְעֹה. הִנֵּה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁטַּעֲנַת עֲרַל שְׂפָתַיִם הָיְתָה לְצַד פַּרְעֹה, לְצַד שֶׁאַהֲרֹן אֵינוֹ מְדַבֵּר עַד עַתָּה אֶלָּא לָעָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. אָז אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה רְאֵה וְגוֹ׳ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, פֵּרוּשׁ, גַּם לְפַרְעֹה מִלְּבַד הָעָם. וּמֵעַתָּה הֻשְׁווּ אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּמִצְוָה זוֹ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כְּשֶׁשִּׁתֵּף עִמּוֹ אַהֲרֹן אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הָאֵלּוּ הָאֲמוּרִים כָּאן, וְהָיָה לְךָ לְאוֹת כִּי הֵם דְּבָרִים חֲדָשִׁים כַּנִּזְכָּר מִטַּעַם הָאָמוּר.

The Torah therefore had good reason to repeat that G'd told Moses: "I am the G'd י־ה־ו־ה, speak sternly to Pharaoh." The repetition was meant to reassure Moses that he could rely on what G'd had told him. He was to go and speak to Pharaoh personally. In other words, nothing had changed since the first time G'd had identified Himself to Moses as the tetragram at the beginning of our portion. I explained that at that point G'd had not yet appointed Aaron to be Moses' mouthpiece except when Moses wanted to say something to the Israelites. What happened in the meantime was that Moses repeated his argument that he had a speech defect and was not suited to speak in public after G'd had told him to speak to Pharaoh. Hence G'd authorised Aaron to speak to Pharaoh also in 7,1. As a result Aaron had become Moses' equal concerning what they had to tell Pharaoh. Inasmuch as Moses had not previously complained about his not being fit to speak to Pharaoh there had been no need for G'd to appoint Aaron as His spokesman.

3וְהִנֵּה הֶרְאָנוּ ה׳ כִּי הִקְפִּיד ה׳ עַל הַדָּבָר שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ מֹשֶׁה, שֶׁכָּל כָּךְ הִשְׁתַּדֵּל ה׳ עִם מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת הוּא הַכֹּל. וְאוּלַי כִּי לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, כִּי הָעִנְיָן יַגִּיד כִּי יִתְרוֹן גָּדוֹל הָיָה אִם עָשָׂה מֹשֶׁה הַכֹּל, וְהָרְאָיָה מֵהִשְׁתַּדְּלוּת ה׳ עִמּוֹ, וּכְפִי זֶה אָמַר ״וַיְהִי״ עַל חֶסְרוֹן הַיִּתְרוֹן.

All the above shows G'd's concern to employ Moses as His exclusive messenger. He had co-opted Aaron only when Moses had raised repeated objections. Perhaps the reason that our verse employs the word ויהי, which always reflects something regrettable, is to let us know how much G'd regretted the necessity of having Aaron share what was originally meant to be Moses' exclusive mission. The word ויהי may therefore suggest that if Moses had indeed remained G'd's sole messenger the quality of the redemption might have been different; some of the side-effects of the incomplete redemption which led to such disasters as the golden calf episode might never have occurred, for instance.

4וְאֶפְשָׁר כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן מְסַדֵּר הַפָּרָשִׁיּוֹת לִכְתֹּב פָּסוּק זֶה ״וַיְהִי בְּיוֹם״ בַּפָּרָשָׁה שֶׁקָּדְמָה, וּכְפִי הָאֱמֶת נִקְשָׁר הוּא עִם מַה שֶׁלְּמַטָּה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הַצַּעַר הָרָמוּז בְּתֵיבַת ״וַיְהִי״ הִיא עַל עֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד. וְאוּלַי אִם הָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶׂה מִצְוָה זוֹ לְבַדּוֹ, הָיָה מִתְחַזֵּק כֹּחוֹ וְהָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ עוֹבְרִים הַרְפַּתְקֵי עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. גַּם אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ הָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַבְּחִירָה וְהָיָה עוֹמֵד כָּל הַיָּמִים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן מֹשֶׁה אָמַר לְשׁוֹן צַעַר.

Perhaps the reason that the editor of this paragraph in the Torah saw fit to write our verse as a paragraph by itself and not as the beginning of chapter seven or even before verse eight in chapter seven was, that he wanted us to know that G'd was saddened by the fact that He had to appoint someone to share Moses' mission with him. Had Moses been the only one, he himself might have entered the Holy Land as leader of the people as had been G'd's original intention. He might have lived to participate in the building of the Holy Temple which Solomon built over 400 years after Moses' death. That Temple might then have endured forever.

5עוֹד יְכַוֵּן מַה שֶׁהִפְסִיק הַסֵּדֶר, לוֹמַר כִּי כָל הָאָמוּר ״הֵם אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳״ וְגוֹ׳, ״הֵם הַמְדַבְּרִים״ וְגוֹ׳, שֶׁהֵם שָׁוִים בַּמִּצְוָה שְׁנֵיהֶם יַחַד – זֶה הָיָה בְּיוֹם דִּבֵּר ה׳ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן, הֲגַם שֶׁאָמַר ה׳ ״הֲלֹא אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, לֹא הָיוּ שָׁוִים בַּמִּצְוָה, כִּי מֹשֶׁה הוּא הָיָה עוֹשֶׂה כָּל הַשְּׁלִיחוּת לְפַרְעֹה, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַתָּה שֶׁאַהֲרֹן לְבַד הוּא יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, כְּאָמְרוֹ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ וְגוֹ׳ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה:

It is also possible that the Torah made a special paragraph out of this single verse in order to tell us that Aaron's status was equal to Moses as of that day in Egypt, and that even previously when G'd had announced to Moses that he would be Moses' spokesman, this did not imply equal status. When Aaron would speak alone G'd describes his position as "he will be your prophet," or similarly when the Torah states: "he will speak to Pharaoh."

Parasha: Vaera · Aliyah: Second (Gevurah)

Jump to aliyah

Settings