וזאת הברכה · עלייה 3

ל"ג:י"ג וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְהֹוָ֖ה אַרְצ֑וֹ מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֙יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתְּה֖וֹם רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת׃

33:13 And of Joseph he said: Blessed of the LORD be his land With the bounty of dewgTargum Onkelos and two Hebrew manuscripts read: “With the bounty of heaven above” (me‘al for mit·t·al, cf. Gen. 49.25). from heaven, And of the deep that couches below;

33:13 And of Joseph he said: Blessed of the LORD be his land; For the precious things of heaven, for the dew, And for the deep that coucheth beneath,

ל"ג:י"ג וּלְיוֹסֵף אֲמַר מְבָרָכָא מִן קֳדָם יְיָ אַרְעֵיהּ עָבְדָא מַגְדָּנִין מִטַּלָּא דִשְׁמַיָּא מִלְּעֵלָּא וּמִמַּבּוּעֵי עֵינָוָן וּתְהוֹמִין דְּנָגְדָּן מִמַּעֲמַקֵּי אַרְעָא מִלְּרָע:

מברכת ה' ארצו. שֶׁלֹּא הָיְתָה בְנַחֲלַת הַשְּׁבָטִים אֶרֶץ מְלֵאָה כָל טוּב כְּאַרְצוֹ שֶׁל יוֹסֵף (עי' ספרי):

ממגד. לְשׁוֹן עֲדָנִים וּמֶתֶק:

ומתהום. שֶׁהַתְּהוֹם עוֹלֶה וּמְלַחְלֵחַ אוֹתָהּ מִלְּמַטָּה; אַתָּה מוֹצֵא בְכָל הַשְּׁבָטִים בִּרְכָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֵעֵין בִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב:

ל"ג:י"ג אור החיים

1מְבֹרֶכֶת ה׳ אַרְצוֹ. אוּלַי לְפִי שֶׁעֲתִידִין לוֹמַר בְּנֵי יוֹסֵף לִיהוֹשֻׁעַ שֶׁצַּר לָהֶם הַמָּקוֹם לִהְיוֹתָם עַם רָב (יהושע יז:יד), לָזֶה בֵּרַךְ אַרְצָם לְהִתְרַחֵב. עוֹד לְפִי שֶׁיּוֹסֵף זָן וּפִרְנֵס כָּל יִשְׂרָאֵל, וּמָצִינוּ שֶׁהֶעֱלָה ה׳ עָלָיו בִּשְׁבִיל זֶה כְּאִלּוּ יְלָדָם, דִּכְתִיב (תהלים עז:טז) ״בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין יט:) לְפִי שֶׁפִּרְנְסָם נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, לָזֶה בֵּרְכוֹ בְּרוֹב טוֹבַת הָאָרֶץ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

מברכת ה׳ ארצו, "blessed of the Lord be his land, etc." Perhaps there is an allusion here to the time when the tribe of Joseph would complain to Joshua that it did not have enough land to support its population (Joshua 17,14). Moses blessed their land especially, i.e. that it be enlarged according to circumstances. Another reason the tribe of Joseph merited this special blessing was the fact that Joseph their founder had provided sustenance for all the brothers in Egypt. He who provides sustenance is considered as if he were the father as we know from Psalms 77,16 where the Psalmist speaks of "the sons of Jacob and Joseph" as if Jacob had had no other sons. Sanhedrin 19 explains that this unusual phrase is due to Joseph having been the provider.

ל"ג:י"ד וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽים׃

33:14 With the bounteous yield of the sun, And the bounteous crop of the moons;

33:14 And for the precious things of the fruits of the sun, And for the precious things of the yield of the moons,

ל"ג:י"ד וְעָבְדָא מִגְדָּנִין וַעֲלָלָן מִיבוּל שִׁמְשָׁא וְעָבְדָא מִגְדָּנִין מֵרֵישׁ יְרַח בִּירַח:

וממגד תבואת שמש. שֶׁהָיְתָה אַרְצוֹ פְּתוּחָה לַחַמָּה וּמְמַתֶּקֶת הַפֵּרוֹת (ספרי):

גרש ירחים. יֵשׁ פֵּרוֹת שֶׁהַלְּבָנָה מְבַשַּׁלְתָּן וְאֵלּוּ הֵן קִשּׁוּאִין וּדְלוּעִין; דָּ"אַ — גרש ירחים. שֶׁהָאָרֶץ מְגָרֶשֶׁת וּמוֹצִיאָה מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ:

ל"ג:ט"ו וּמֵרֹ֖אשׁ הַרְרֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְע֥וֹת עוֹלָֽם׃

33:15 With the best from the ancient mountains, And the bounty of hills immemorial;

33:15 And for the tops of the ancient mountains, And for the precious things of the everlasting hills,

ל"ג:ט"ו וּמֵרֵישׁ טוּרַיָּא בַּכִּירַיָּא וּמִטּוּב רָמָן דִּלָא פָסְקָן:

ומראש הררי קדם. וּמְבֹרֶכֶת מֵרֵאשִׁית בִּשּׁוּל הַפֵּרוֹת, שֶׁהֲרָרֶיהָ מַקְדִּימִין לְבַכֵּר בִּשּׁוּל פֵּרוֹתֵיהֶם. דָּ"אַ — מַגִּיד שֶׁקָּדְמָה בְּרִיאָתָן לִשְׁאָר הָרִים (שם):

גבעות עולם. גְּבָעוֹת הָעוֹשׂוֹת פֵּרוֹת לְעוֹלָם וְאֵינָן פּוֹסְקוֹת מֵעֹצֶר הַגְּשָׁמִים:

ל"ג:ט"ז וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּב֙וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃

33:16 With the bounty of earth and its fullness, And the favor of the PresencehLit. “Dweller”; cf. Exod. 3.1 ff. in the Bush. May these rest on the head of Joseph, On the crown of the elect of his brothers.

33:16 And for the precious things of the earth and the fulness thereof, And the good will of Him that dwelt in the bush; Let the blessing come upon the head of Joseph, And upon the crown of the head of him that is prince among his brethren.

ל"ג:ט"ז וּמִטּוּב אַרְעָא וּמְלָאַהּ רָעֵי לֵיהּ דִּשְׁכִנְתֵּיהּ בִּשְׁמַיָּא וְעַל משֶׁה אִתְגְּלִי בַאֲסָנָא יָתְיָן כָּל אִלֵּין לְרֵישָׁא דְיוֹסֵף וּלְגַנְיָּא (ס"א וּלְגַבְרָא) פָּרִישָׁא דַאֲחוֹהִי:

ורצון שכני סנה. כְּמוֹ שׁוֹכֵן סְנֶה; וּתְהֵא אַרְצוֹ מְבֹרֶכֶת מֵרְצוֹנוֹ וְנַחַת רוּחוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הַנִּגְלֶה עָלַי תְּחִלָּה בַּסְּנֶה:

רצון. נַחַת רוּחַ וּפִיּוּס, וְכֵן כָּל רָצוֹן שֶׁבַּמִּקְרָא:

תבואתה. בְּרָכָה זוֹ לראש יוסף:

נזיר אחיו. שֶׁהֻפְרַשׁ מֵאֶחָיו בִּמְכִירָתוֹ (עי' ספרי):

ל"ג:ט"ז אור החיים

1וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְרַצֶּה בּוֹ ה׳ לְהֵטִיבוֹ גַּם בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצַעַר, וְהוּא סִימַן שְׁכִינַת סְנֶה.

ורצון שכני סנה, "and the goodwill of the One who allotted me a place at the burning bush." Moses refers to the time when he found favour in G'd's eyes who appointed him to release the Jewish people from their painful bondage. This is the reference to his having stood in front of the burning bush.

2וְאָמְרוֹ תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, טַעַם הָאָמוּר הוּא כְּנֶגֶד שְׁנֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בּוֹ: אֶחָד, שֶׁהֲגַם שֶׁגָּלָה וְיָרַד לְמִצְרַיִם, וְכַמָּה סִבּוֹת הָרֶשַׁע הִקִּיפוּהוּ, עָמַד בְּצִדְקָתוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י על שמות א:ה) בְּפָסוּק ״וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם״ הוּא יוֹסֵף וְגוֹ׳, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״לְרֹאשׁ יוֹסֵף״. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁשִׁלֵּם לְאֶחָיו טוֹבָה תַּחַת רָעָה, אָמַר ״נְזִיר אֶחָיו״, שֶׁהִזִּירוּהוּ אֶחָיו מִן אַחְוָתָם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י על בראשית לז:יז) בְּפָסוּק ״נָסְעוּ מִזֶּה״, וְאַף עַל פִּי כֵן ״וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף״ וְגוֹ׳:

תבאתה לראש יוסף ולקדקוד, "may these rest on the head of Joseph, etc." Moses speaks in respect of two outstanding virtues of Joseph. 1) Although he had been exiled to Egypt and had experienced many temptations and injustices he remained loyal to his father's upbringing. (Compare what Midrash Rabbah 1,7 writes on Exodus 1,5, i.e. "although Joseph was in Egypt.") Moses alluded to this when speaking of ראש יוסף. 2) The second virtue of Joseph deserving special mention is the fact that he repaid the evil his brothers had done to him by doing good for them. Tanchuma explains this on Genesis 37,17 נסעו מזה. In spite of the brothers having severed their connection with Joseph at that time, he provided for them as we know from Genesis 47,12.

ל"ג:י"ז בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ (ס)

33:17 Like a firstling bull in his majesty, He has horns like the horns of the wild-ox; With them he gores the peoples, The ends of the earth one and all. TheseiI.e., the one horn. are the myriads of Ephraim, ThosejI.e., the other horn. are the thousands of Manasseh.

33:17 His firstling bullock, majesty is his; And his horns are the horns of the wild-ox; With them he shall gore the peoples all of them, even the ends of the earth; And they are the ten thousands of Ephraim, And they are the thousands of Manasseh.

ל"ג:י"ז רַבָּא דִבְנוֹהִי זִיוָא לֵיהּ וּגְבוּרָן דְּאִתְעֲבִידָא לֵיהּ מִקֳּדָם תָּקְפָּא וְרוּמָא דִילֵיהּ בִּגְבֻרְתֵּיהּ עַמְמַיָּא יִקְטֵל כַּחֲדָא עַד סְיָפֵי אַרְעָא וְאִנּוּן רִבְוָתָא דְבֵית אֶפְרַיִם וְאִנּוּן אַלְפַיָּא דְבֵית מְנַשֶּׁה:

בכור שורו. יֵשׁ בְכוֹר שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה וּמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ" (תהילים פ"ט), וְכֵן "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד') — מֶלֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְהוּא יְהוֹשֻׁעַ שֶׁכֹּחוֹ קָשֶׁה כְּשׁוֹר לִכְבֹּשׁ כַּמָּה מְלָכִים:

הדר לו. נָתוּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו" (במדבר כ"ז):

וקרני ראם קרניו. שׁוֹר כֹּחוֹ קָשֶׁה, וְאֵין קַרְנָיו נָאוֹת, אֲבָל רְאֵם קַרְנָיו נָאוֹת וְאֵין כֹּחוֹ קָשֶׁה, נָתַן לִיהוֹשֻׁעַ כֹּחוֹ שֶׁל שׁוֹר וְיֹפִי קַרְנֵי רְאֵם (ספרי):

אפסי ארץ. שְׁלוֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים אֶפְשָׁר שֶׁכֻּלָּם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ? אֶלָּא אֵין לְךָ כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה לוֹ פַלְטֵרִין וַאֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁחֲשׁוּבָה לְכֻלָּם הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ג') "נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם" (עי' ספרי):

והם רבבות אפרים. אוֹתָם הַמְנֻגָּחִים הֵם הָרְבָבוֹת שֶׁהָרַג יְהוֹשֻׁעַ שֶׁבָּא מֵאֶפְרַיִם:

והם אלפי מנשה. הֵם הָאֲלָפִים שֶׁהָרַג גִּדְעוֹן בְּמִדְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ח') "וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר וְגוֹ'":

ל"ג:י"ז אור החיים

1בְּכוֹר שׁוֹרוֹ וְגוֹ׳. כָּאן בֵּרֵךְ שְׁנֵי גְּדוֹלִים הַיּוֹצְאִים מִיּוֹסֵף, וְאָמַר כְּנֶגֶד מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״, רֶמֶז לְגִדְעוֹן, וְכִנָּה לוֹ אֶת הַשּׁוֹר, רֶמֶז לְמַה שֶׁאָמַר מַלְאַךְ ה׳ לְגִדְעוֹן (שופטים ו:כה) ״קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וְגוֹ׳ וְלָקַחְתָּ אֶת הַפָּר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה״ וְגוֹ׳:

בכר שורו הדר לו, "Like a firstling bull in his majesty, etc." Here Moses blessed two outstanding individuals who were descended from Joseph. Concerning his first born son Menashe, Moses said the words בכר שורו are a reference to Gideon. The reason he chose the simile of the bull is because of what the angel said to Gideon (Judges 6,28) "take the bull which belongs to your father, and take the second bull which is seven years old and destroy the altar of the Baal belonging to your father, etc. and offer ….it as a burnt offering." The הדר, "spiritual beauty," Moses speaks about is that Gideon needed only 300 men to defeat the Midianites, as all these men were of spiritually outstanding quality. Such success reflects favourably on the leader, hence הדר לו, it is a compliment for him.

2וְאָמְרוֹ הָדָר לוֹ, כְּאָמְרוֹ שָׁם (שופטים ז:ב) ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל גִּדְעוֹן רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדָם פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי״. וְהוּא הַפְּאֵר הוּא הֶהָדָר הָאָמוּר כָּאן, שֶׁלֹּא עָלוּ מִיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲנָשִׁים מוּעָטִים, וּבָזֶה תִּהְיֶה הַתְּשׁוּעָה הָדָר לַמּוֹשִׁיעַ, וְהוּא אָמְרוֹ הָדָר לוֹ.

וקרני ראם קרניו, "he has thorns like the horns of the wild-ox." This is a reference to Joshua, a descendant of Joseph's younger son Ephrayim. His reputation was world-wide, "his horn" comparable to the horn of the wild-ox.

3וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו. הוּא כְּנֶגֶד יְהוֹשֻׁעַ הַבָּא מֵאֶפְרַיִם, שֶׁהָיָה שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ ה׳ וְהֵרִים מַעֲלָתוֹ כְּקַרְנֵי רְאֵם, ״בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח״ וְגוֹ׳, כִּי כִשְׁמוֹעַ מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי אֵת אֲשֶׁר הָיָה ה׳ עִמּוֹ לֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בָּהֶם מִפָּנָיו.

בהם עמים ינגח, "with them he gores nations." When the kings of the Emorites heard that G'd was with Joshua they no longer had any fighting spirit and could not offer Joshua resistance.

4וְחָזַר וּפֵרַשׁ מֹשֶׁה דְּבָרָיו, כִּי שְׁנֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁאָמַר הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה״, וַהֲגַם שֶׁבַּבְּרָכָה הִקְדִּים לוֹמַר ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ״ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד מְנַשֶּׁה, לְפִי שֶׁבִּרְכָתוֹ קְטַנָּה מִבִּרְכַּת אֶפְרַיִם, הִתְחִיל בַּמּוּעָט לְהוֹסִיף וְלַעֲלוֹת בַּבְּרָכָה, וּכְשֶׁהִזְכִּירָם הִקְדִּים בִּרְכַּת אֶפְרַיִם כְּפִי גְּדֻלָּתָן, שֶׁגְּדֻלַּת יְהוֹשֻׁעַ גְּדוֹלָה מִגְּדֻלַּת גִּדְעוֹן:

The reason that Moses repeats that he speaks of both the myriads of Ephrayim and those of Menashe is because both blessings were meant for both these tribes. Although Moses mentioned Menashe first, the blessing extended to that tribe was of somewhat lesser range than that for Ephrayim. Moses followed the pattern of giving his blessings in an ascending order. When giving details of the blessings he mentioned Ephrayim first as he received the major blessing.

פרשה: וזאת הברכה · עלייה: שלישי (תפארת)

מעבר לעלייה

הגדרות